יקר תפארת על משנה תורה, הלכות עבדים 9 פרקים

יקר תפארת על משנה תורה, הלכות עבדים ז׳:ו׳

מהדורה: מהדורת פרידברג

« יקר תפארת על משנה תורה, הלכות עבדים ז׳:ה׳ יקר תפארת על משנה תורה, הלכות עבדים ז׳:ז׳ »

6 משנה תורה, הלכות עבדים פתח ↗

שִׁפְחָה חֲרוּפָה אִם רָצָה לְשַׁחְרֵר חֶצְיָהּ הַנִּשְׁאָר וְתֵעָשֶׂה אֵשֶׁת אִישׁ גְּמוּרָה הֲרֵי זֶה מְשַׁחְרֵר בֵּין בְּכֶסֶף בֵּין בִּשְׁטָר שֶׁאַף הַכֶּסֶף גּוֹמֵר שִׁחְרוּרָהּ:

6 גיטין פתח ↗

אֵין לִי אֶלָּא חֶצְיוֹ בְּכֶסֶף, אוֹ כּוּלּוֹ בִּשְׁטָר; חֶצְיוֹ בִּשְׁטָר מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״וְהׇפְדֵּה לֹא נִפְדָּתָה אוֹ חוּפְשָׁה לֹא נִתַּן לָהּ״ – מַקִּישׁ שְׁטָר לְכֶסֶף, מָה כֶּסֶף בֵּין כּוּלּוֹ בֵּין חֶצְיוֹ, אַף שְׁטָר נָמֵי בֵּין כּוּלּוֹ בֵּין חֶצְיוֹ.

7 משנה תורה, הלכות עבדים פתח ↗

מִי שֶׁחֶצְיוֹ עֶבֶד וְחֶצְיוֹ בֶּן חוֹרִין הוֹאִיל וְאֵינוֹ מֻתָּר לֹא בְּשִׁפְחָה וְלֹא בְּבַת חוֹרִין כּוֹפִין אֶת רַבּוֹ וְעוֹשֶׂה אוֹתוֹ בֶּן חוֹרִין וְכוֹתֵב שְׁטָר עָלָיו בַּחֲצִי דָּמָיו. בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים בְּעֶבֶד מִפְּנֵי שֶׁהָאִישׁ מְצֻוֶּה עַל פְּרִיָּה וּרְבִיָּה. אֲבָל הַשִּׁפְחָה תִּשָּׁאֵר כְּמוֹת שֶׁהִיא וְעוֹבֶדֶת אֶת רַבָּה יוֹם אֶחָד וְאֶת עַצְמָהּ יוֹם אֶחָד. וְאִם נָהֲגוּ בָּהּ הַחוֹטְאִים מִנְהַג הֶפְקֵר כּוֹפִין אֶת רַבָּה לְשַׁחְרֵר וְכוֹתֵב עָלֶיהָ שְׁטָר בַּחֲצִי דָּמֶיהָ:

6 שפחה חרופה. היא חציה שפחה וחציה בת חורין המאורסת לעבד עברי. ורבינו סמך על מה שכתב פ"ג מהלכות איסורי ביאה, וה"ה אם נתארסה לבן חורין, אלא אורחא דמילתא נקט.

7 ואף הכסף גומר שחרורה וכו'. משמע דלא מבעיא שטר אלא אף הכסף גומר השחרור וכו'. ואיפכא משמע בפ' השולח דשטרי יליף מכסף אין לי אלא חציו בכסף וכ"ש כולו או כולו בשטר, חציו בשטר מנין ת"ל והפדה לא נפדתה או חופשה לא נתן לה מקיש שטר לכסף מה כסף בין כולו בין חציו אף שטר נמי בין כולו בין חציו, וי"ל דה"ק לא מבעיא אם כולה בשטר אלא אפי' היה חציה הראשון בשטר וחציו השני בכסף אף הכסף גומר שחרורה אבל אם היה חציה בכסף אין השטר גומר בה דהוי כמו שחרר חצי עבדו בשטר שלא קנה. והא דילפינן בברייתא אף שטר נמי בין כולו בין חציו רבי הוא דאית ליה בתרווייהו קנה ואנן קי"ל כרבנן דאמרי המשחרר חצי עבדו לא קנה.

6 משנה תורה, הלכות איסורי ביאה פתח ↗

שִׁפְחָה חֲרוּפָה הָאֲמוּרָה בַּתּוֹרָה הִיא שֶׁחֶצְיָהּ שִׁפְחָה וְחֶצְיָהּ בַּת חוֹרִין וּמְקֻדֶּשֶׁת לְעֶבֶד עִבְרִי שֶׁנֶּאֱמַר ויקרא יט כ "לֹא יוּמְתוּ כִּי לֹא חֻפָּשָׁה". הָא אִם נִשְׁתַּחְרְרָה כֻּלָּהּ חַיָּבִין עָלֶיהָ מִיתַת בֵּית דִּין שֶׁהֲרֵי נַעֲשֵׂית אֵשֶׁת אִישׁ גְּמוּרָה כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ בְּהִלְכוֹת אִישׁוּת:

« יקר תפארת על משנה תורה, הלכות עבדים ז׳:ה׳ יקר תפארת על משנה תורה, הלכות עבדים ז׳:ז׳ »